מהי אסתמה?

אובחנתם באסתמה, או מנסים להבין מה עומד מאחורי קוצר הנשימה? בכתבה הזאת נסביר מה קורה בדרכי הנשימה, אילו תסמינים יכולים להופיע, ומה חשוב לדעת על הטיפול ועל פנייה לעזרה.

אסתמה היא מחלה שנמשכת לאורך זמן, כלומר מחלה כרונית, ולא רק התקפים שבאים וחולפים. גם כשנושמים כרגיל ואין תסמינים, הדלקת והרגישות בדרכי האוויר עשויות להימשך.

בקצרה: מה חשוב לדעת על אסתמה?

אסתמה היא מחלת ריאות כרונית, כלומר מחלה שנמשכת לאורך זמן. בדרך כלל יש בה דלקת מתמשכת בדרכי האוויר, שבהן עובר האוויר בריאות. הדלקת הופכת אותן לרגישות מאוד: גירויים מסוימים יכולים לגרום להן להתכווץ, לדפנות שלהן להתעבות ולכמות הריר שבהן לגדול. כך יכולים להופיע צפצופים בנשימה, שיעול, לחץ בחזה וקוצר נשימה.

באסתמה ההיצרות בדרכי האוויר יכולה להשתנות ולהשתפר בעזרת טיפול. עם זאת, אצל חלק מהאנשים עם אסתמה שנמשכת שנים, שינויים בדפנות דרכי האוויר עלולים להשאיר הפרעה קבועה במעבר האוויר.

אין כיום ריפוי לאסתמה, אבל אצל רוב האנשים אפשר להגיע למצב שבו היא כמעט לא מפריעה לחיים. זה מה שנקרא איזון טוב של האסתמה: מעט תסמינים או בלי תסמינים בכלל, בלי להתעורר בלילה בגללם ובלי לוותר על הפעילות הרגילה. איזון טוב אינו ריפוי. טיפול מתאים יכול להפחית את הדלקת ואת רגישות היתר בדרכי האוויר.

״אצל רוב האנשים אפשר להגיע למצב שבו האסתמה כמעט לא מפריעה לחיים.״

מה קורה בדרכי הנשימה כשיש אסתמה?

אסתמה, שנקראת בעברית גם "גנחת הסימפונות" או "קצרת", לא מתבטאת רק בזמן התקף. גם כשנושמים כרגיל, הדלקת והרגישות בדרכי האוויר עשויות להימשך. חשיפה לגירויים מסוימים יכולה לעורר תסמינים או התקף.

כשמופיעים תסמינים, כלומר סימנים כמו שיעול או קוצר נשימה, קורים שלושה דברים באותו זמן: השריר שעוטף את דרכי האוויר בריאות (הסימפונות) מתכווץ, הדפנות שלהן מתעבות ונוצר יותר ריר.

באסתמה הקושי הוא בעיקר להוציא את האוויר מהריאות, ולא להכניס אותו פנימה. האוויר נכנס בקלות יחסית, אבל יוצא לאט ובמאמץ. בהתקף קשה, חלק מהאוויר נשאר כלוא בריאות.

אילו תסמינים אפשר להרגיש?

ההיצרות בדרכי האוויר שתיארנו יכולה להתבטא בצפצופים בנשימה, בקוצר נשימה, בלחץ בחזה ובשיעול. התחושה יכולה להיות דומה לנשימה דרך קשית שהולכת ונעשית צרה: צריך להתאמץ כדי להוציא את האוויר. אם אתם מתעוררים בלילה בגלל התסמינים, זה סימן שהאסתמה לא מאוזנת. כדאי לספר על כך לרופא.

יש ימים שלמים בלי תסמינים? זה לא אומר שאין אסתמה. גם תקופות שבהן מרגישים טוב הן חלק מהמחלה. אחד המאפיינים שלה, שמופיע גם בהגדרה הרפואית, הוא שהתסמינים משתנים לאורך הזמן: לפעמים הם חזקים יותר, לפעמים חלשים יותר, ולפעמים הם נעלמים לגמרי למשך שבועות.

לדרכי האוויר יש רגישות יתר, כלומר הן מגיבות גם לגירוי קל. בגלל הרגישות הזאת, אוויר קר, מאמץ, ריח חזק ולפעמים אפילו צחוק יכולים לעורר תסמינים.

למה ממשיכים לטפל גם כשמרגישים טוב?

יש תקופות שבהן האסתמה מחמירה ותקופות שבהן היא שקטה יותר. החמרות נקראות גם "התלקחויות". הטיפול המונע בסטרואיד בשאיפה פועל על הדלקת עצמה, ולא רק על התסמינים.

גם כשאין תסמינים, הדלקת והרגישות בדרכי האוויר עשויות להימשך. טיפול מתאים יכול להפחית את הדלקת ואת רגישות היתר בדרכי האוויר. אם קיבלתם טיפול מונע יומי, ממשיכים לקחת אותו בכל יום לפי ההנחיות, גם כשנושמים טוב.

גם כשמרגישים טוב, לא מפסיקים ולא מפחיתים טיפול על דעת עצמכם. הרופא המטפל יחליט יחד איתכם אם נכון להפחית אותו. הנחיות ‎GINA‎, ההנחיות העולמיות לאסתמה, המבוססות על מחקרים רבי משתתפים, ממליצות למבוגרים, למתבגרים ולילדים בני ‎6–11‎ עם אסתמה על טיפול שכולל סטרואיד בשאיפה, ולא על מרחיב סימפונות בלבד. מרחיב סימפונות הוא תרופה שפותחת את דרכי האוויר. ההמלצה הזאת מתייחסת גם למי שהתסמינים שלהם מופיעים לעיתים רחוקות.

עד ‎30%‎ מההחמרות וממקרי המוות מאסתמה מתרחשים דווקא אצל אנשים שהתסמינים שלהם מופיעים לעיתים רחוקות: פחות מפעם בשבוע, או רק במאמץ חזק.

טיפול שמכיל סטרואיד בשאיפה מפחית את הסיכון להחמרות קשות. בחלק מדרכי הטיפול, ההפחתה היא בכמחצית עד שני שלישים בהשוואה לטיפול במרחיב סימפונות בלבד, בלי סטרואיד.

אל תפסיקו טיפול על דעת עצמכם. הרופא המטפל יחליט יחד איתכם על כל שינוי.

״גם כשמרגישים טוב עם האסתמה, לא מפסיקים טיפול על דעת עצמכם.״

קיבלתם משאף להקלה? מתי צריך לפנות לרופא?

בטיפול באסתמה אפשר להשתמש, למשל, במשאף שמשמש לטיפול קבוע ולהקלה, או במשאף קבוע למניעה ובמשאף נוסף להקלה. משאף הקלה הוא המשאף שבו משתמשים כדי להקל על תסמינים כשהם מופיעים. אם קיבלתם משאף כזה, חשוב לדעת מה ההנחיות שמתאימות לו ומתי לפנות לרופא. יש סוגים שונים של משאפי הקלה, וגם משאפים שנראים דומים יכולים לפעול אחרת. ההוראות תלויות במשאף המסוים, בכמות התרופה בכל שאיפה, ואף בגיל המטופל. לא בטוחים איזה סוג יש לכם או איך להשתמש בו? שאלו את הרוקח או את הרופא.

לפני השימוש: הנחיות אישיות וספירת שאיפות

שאיפה ומנה הן לא תמיד אותו דבר. בחלק מהמשאפים מנה אחת היא שתי שאיפות, ולכן חשוב שההנחיות יציינו בבירור כמה שאיפות לקחת. ודאו שהדף שקיבלתם מהרופא מתאים בדיוק למשאף שלכם ולכמות התרופה בכל שאיפה, ויסביר מה לעשות ביום רגיל, כשהתסמינים מחמירים ומתי לפנות לעזרה. אם אותו משאף משמש גם לטיפול קבוע וגם להקלה, חשוב לברר איך סופרים את כלל השאיפות ומה הכמות המותרת ביממה. כשכתוב "ביממה", הכוונה היא ל-‎24‎ שעות.

מה מכיל משאף ההקלה שלכם, ולמה זה משנה?

ההסבר הבא מציג שלוש קבוצות לפי החומרים שהמשאף מכיל, ולא רשימה של כל דגמי המשאפים. ההנחיות לשימוש נקבעות לפי המשאף המסוים והטיפול שנרשם לכם.

  • משאף שמכיל סטרואיד ופורמוטרול: משאפים מהסוג הזה יכולים לשמש גם כטיפול קבוע וגם להקלה בתסמינים. אם הרופא הנחה אתכם להשתמש במשאף שלכם גם להקלה, אפשר לקחת מנה נוספת כשהתסמינים חוזרים, לפי ההנחיות האישיות שקיבלתם. שימו לב: אי אפשר לקבוע כמה שאיפות לקחת לפי שם התרופה בלבד.
  • משאף שמשלב סטרואיד וסלבוטמול: זהו סוג נוסף שמופיע בהנחיות העולמיות לאסתמה. אין להעתיק אליו הוראות של משאף אחר. ההוראות תלויות בתכשיר המסוים, ולפני השימוש צריך לוודא עם הרופא או הרוקח שהוא מתאים לכם ומהן ההנחיות עבורו.
  • משאף שמכיל רק מרחיב סימפונות, בלי סטרואיד: למשל, משאף שמכיל סלבוטמול. הוא מקל על התסמינים, אבל לא מטפל בדלקת עצמה. אם אתם צריכים מנה נוספת מוקדם יותר מכפי שנכתב בהנחיות שלכם, או נזקקים שוב ושוב למנות חוזרות, פנו לרופא כדי לבדוק מחדש את הטיפול. במקרה של סימני החירום שתוארו למעלה, לא מחכים לתור.

משתמשים בוונטולין? מידע על המשך הטיפול

השיווק של ונטולין משאף ללא ‎CFC‎ בישראל הופסק ב-‎2026‎. אל תפסיקו טיפול על דעת עצמכם. פנו לרופא כדי להתאים טיפול חלופי, ולרוקח כדי לברר איזו חלופה זמינה עבורכם.

התסמינים נמשכים או חוזרים? אל תסתפקו בעוד מנות

אם התסמינים נמשכים ואתם נזקקים שוב ושוב למשאף ההקלה, צרו קשר עם הרופא כדי לבדוק את הטיפול ואת ההנחיות שקיבלתם. אל תחכו למספר קבוע של שאיפות או ימים אם מופיע אחד מסימני החירום שתוארו למעלה.

להורים לילדים עד גיל ‎5‎

לילדים עד גיל ‎5‎ יש הנחיות נפרדות. בקשו מהרופא דף שמסביר כמה שאיפות לתת, מתי אפשר לחזור עליהן ומתי צריך לפנות לעזרה.

אם ההקלה מהמשאף הולכת ומתקצרת משימוש לשימוש, פנו לעזרה רפואית מיד. אם הילד מתקשה לדבר או לשתות, נראה ישנוני או כחלחל, או שמצבו ממשיך להחמיר למרות המשאף, אל תחכו: הזמינו אמבולנס (‎101‎).

״גם משאפים שנראים דומים יכולים לפעול אחרת. ההוראות תלויות בסוג המשאף שלכם.״

מה ההבדל בין אסתמה, ברונכיטיס ו-‎COPD‎?

שיעול, צפצופים וקוצר נשימה יכולים להופיע גם במצבים אחרים. לכן, כשמבררים אם מדובר באסתמה, חשוב להכיר גם את השמות ברונכיטיס ו-‎COPD‎. ההסבר הבא מציג את ההבדלים, ולא מחליף בירור רפואי.

באסתמה ההיצרות בדרכי האוויר יכולה להשתנות ולהשתפר בעזרת טיפול. ההיצרות נוצרת משלוש סיבות: השריר מתכווץ, הדופן מתעבה ונוצר ריר. עם זאת, באסתמה שנמשכת שנים עלולים להיווצר שינויים בדפנות דרכי האוויר, וחלק מההפרעה למעבר האוויר עלול להישאר קבוע.

מרחיב הסימפונות שבמשאף ההקלה מרפה מיד את השריר שהתכווץ, אבל אינו מטפל בדלקת. הנפיחות וכמות הריר שבסימפונות יורדות לאט יותר, בעזרת הסטרואיד בשאיפה, שמפחית את הדלקת.

  • ברונכיטיס חריפה: דלקת זמנית בדרכי הנשימה, לרוב בגלל נגיף (וירוס). התסמינים שלה יכולים להיראות בדיוק כמו אסתמה. היא חולפת מעצמה בדרך כלל בתוך שבוע-שבועיים. השיעול, לעומת זאת, יכול להימשך עוד כמה שבועות. אם השיעול נמשך יותר משלושה-ארבעה שבועות, כדאי לפנות לרופא לבירור.
  • ברונכיטיס ספסטית: כך רופאי ילדים בישראל מכנים התקפי צפצופים בנשימה אצל פעוטות. זהו מונח שמקובל להשתמש בו גם אצל תינוקות. אבל זה לא שם אחר לאסתמה: רק חלק מהילדים האלה יאובחנו בהמשך עם אסתמה. אצל ילדים צעירים, צפצופים ממושכים יכולים להיגרם גם משאיפת גוף זר לדרכי האוויר. בגלל הצורך בשיתוף פעולה, לרוב אפשר לבצע בדיקת ספירומטריה, שהיא אחת מבדיקות תפקודי הריאות, מגיל ‎5–6‎.
  • ‎COPD‎ (מחלת ריאות חסימתית כרונית): מחלה שבה ההפרעה למעבר האוויר היא קבועה. טיפול יכול לשפר את מעבר האוויר, אבל ההפרעה אינה נעלמת לגמרי. יש אנשים עם מאפיינים של אסתמה ושל ‎COPD‎ יחד. לרוב, ‎COPD‎ נגרמת בגלל עישון. באמפיזמה, אחת מצורות המחלה, נהרסות הדפנות של שקיקי האוויר הזעירים שבקצה דרכי הנשימה, שנקראים נאדיות הריאה. נוסף על כך, דרכי האוויר הקטנות, הסימפונות, קורסות בזמן הנשיפה. זהו נזק במבנה הריאה שגם טיפול תרופתי והפסקת עישון לא יכולים להחזיר לאחור. עם זאת, טיפול והפסקת עישון יכולים לשפר את התסמינים.

איך בני המשפחה יכולים לעזור בשגרה ובזמן התקף?

החלק הזה מיועד גם לבני המשפחה ולמי שנמצא לצד אדם עם אסתמה. תחילה נסביר מה לעשות בזמן התקף, ואחר כך נזכיר איך לעזור לשמור על סביבה בלי עשן בשגרה.

  • הזמינו מיד אמבולנס (101) אם האדם לא מצליח לומר משפט שלם, אם השפתיים או הלשון שלו נעשות כחלחלות, אם הוא מבולבל או ישנוני, או אם אין הקלה לאחר שהשתמש בטיפול ההקלה שנרשם לו. אל תחכו לראות אם המצב משתפר. ישנוניות ובלבול הם הסימנים הדחופים ביותר ברשימה.
  • הושיבו אותו זקוף ואל תשכיבו אותו. הישארו לצידו, דברו ברוגע ואל תשאירו אותו לבד.
  • עזרו לו להשתמש במשאף תרסיס עם ספייסר (מרווח), אם זה המשאף שלו ויש ספייסר זמין. זהו מיכל שמחברים למשאף ושואפים דרכו. ספייסר אינו מתאים למשאף אבקה. גם בזמן התקף, משאף מתאים עם ספייסר הוא הדרך המועדפת לתת את התרופה אצל רוב האנשים.
  • אל תניחו שמדובר בחרדה. כשיש חשד להתקף אסתמה, עדיף להשתמש במשאף ההקלה גם אם ייתכן שלא היה בו צורך, מאשר להימנע מטיפול. השתמשו במשאף שנרשם לאדם ולפי ההנחיות שקיבל. קוצר הנשימה אמיתי גם כשהוא מופיע פתאום.
  • בשגרה: הקפידו שהבית והרכב יהיו נקיים לגמרי מעשן סיגריות, והפחיתו חשיפה לחומרים הגורמים לגירוי דרכי האוויר אצל האדם עם אסתמה.

אסתמה שמתחילה בגיל מבוגר: איך זה יכול להיות?

מקובל לחשוב על אסתמה כמחלת ילדים, אבל היא יכולה להתחיל בכל גיל, גם אחרי גיל ‎50‎. אצל חלק מהאנשים, האסתמה שמתחילה בבגרות אינה קשורה לאלרגיה. בגיל מבוגר, לקוצר נשימה יכולות להיות סיבות שונות. חשוב לא לייחס אותו רק לגיל, אלא לפנות לרופא לבירור. במחקר שכלל 3,546 משתתפים עם אבחנת רופא של אסתמה ומידע על גיל תחילת המחלה, אצל 46.4% האסתמה הוגדרה ככזו שהחלה בגיל 18 ומעלה, כלומר כמעט מחצית מהמשתתפים.

לפי סקר הבריאות הלאומי של משרד הבריאות (‎‎2018–2020‎‎), ‎8.5%‎ מבני ‎21‎ ומעלה בישראל דיווחו שרופא אבחן אצלם אסתמה.

מה כדאי לעשות לקראת הפגישה עם הרופא?

אם עדיין לא אובחנתם: התסמינים שתוארו כאן נשמעים מוכרים? בקשו מרופא המשפחה בירור באמצעות בדיקת ספירומטריה, שהיא אחת מבדיקות תפקודי הריאות, לקראת הערכה אצל רופא ריאות.

אם כבר אובחנתם: בקשו מהרופא דף הנחיות אישיות בכתב. זהו דף שמסביר מה לעשות ביום רגיל, מה לעשות כשהתסמינים מחמירים ומתי לפנות לעזרה.

ההנחיות הכתובות צריכות להתאים למשאף ההקלה שלכם ולכמות התרופה בכל שאיפה, ולא להיות דף כללי. בקשו שיהיה ברור אילו שאיפות נלקחות כטיפול קבוע, אילו נלקחות להקלה ומתי צריך לפנות לעזרה. ההוראות והמספרים לא זהים לכל המשאפים.

״הנחיות אישיות בכתב מהרופא מסבירות איך לפעול ביום רגיל, כשהאסתמה מחמירה וכשצריך עזרה.״

שאלות על האבחנה ועל החיים עם אסתמה

אפשר לרפא אסתמה?

עדיין אין ריפוי לאסתמה, אבל אפשר להגיע לאיזון טוב שלה. כלומר, אפשר להרגיש טוב ולחיות עם מעט תסמינים או בלי תסמינים בכלל. עם טיפול מתאים אפשר להגיע לתקופות ארוכות כאלה. במחקר מעקב אחד בקרב אנשים שהאסתמה שלהם התחילה בבגרות ואובחנה לאחרונה, כ-‎16%‎ הגיעו בתוך חמש שנים להפוגה קלינית (רמיסיה קלינית). במחקר הזה, הכוונה הייתה לשנה לפחות בלי תסמיני אסתמה ובלי תרופות לאסתמה. גם תקופה כזאת לא אומרת שהאסתמה נרפאה. לכן לא מפחיתים טיפול על דעת עצמכם. הרופא המטפל יחליט יחד איתכם אם נכון להפחית אותו.לעיתים, צמצום החשיפה לגורם שמעורר אצלכם תסמינים (טריגר) יכול לעזור להפחית אותם. אין בכך המלצה להימנע מכל גורם מעורר, או לשנות את הטיפול שנקבע לכם.

בדיקת תפקודי הריאות שלי (ספירומטריה) יצאה תקינה. זה אומר שאין לי אסתמה?

לא. תפקוד הריאות באסתמה משתנה לאורך הזמן, ולכן אפשר לקבל תוצאה תקינה ביום הבדיקה ועדיין להיות עם אסתמה. גם צילום תקין, בדיקת דם תקינה או בדיקה במרפאה שבה לא נשמעו צפצופים לא שוללים אותה. אם עדיין יש חשד לאסתמה, הרופא יכול להמליץ לחזור על הבדיקה או להפנות לבדיקות נוספות.

מה ההבדל בין אסתמה ל-‎COPD‎?

באסתמה ההיצרות בדרכי האוויר יכולה להשתנות ולהשתפר בעזרת טיפול. ב-‎COPD‎ הטיפול יכול לשפר את מעבר האוויר, אבל ההפרעה אינה נעלמת לגמרי. הנזק במבנה הריאה לא חוזר לקדמותו. עם זאת, גם באסתמה שנמשכת שנים, חלק מההפרעה למעבר האוויר עלול להישאר קבוע בגלל שינוי בדפנות דרכי האוויר. זו סיבה טובה לטפל מוקדם ולא לחכות, וכן להקפיד על הטיפול שנקבע לכם.

התחיל לי קוצר נשימה עם צפצופים בגיל ‎55‎. יכול להיות שזו אסתמה?

כן. אסתמה שמתחילה בגיל מבוגר היא תופעה מוכרת. היא מופיעה במיוחד אצל נשים. גם עודף משקל נקשר לסיכון מוגבר להתפתחות אסתמה בבגרות. אצל חלק מהאנשים היא אינה קשורה לאלרגיה, ולעיתים נדרשים מינונים גבוהים יותר של סטרואיד בשאיפה. אם עישנתם בעבר, חשוב שהרופא יבדוק גם אפשרות של ‎COPD‎. כדאי להתחיל בבירור אצל רופא המשפחה ולבצע בדיקת ספירומטריה לקראת ההערכה אצל רופא הריאות. כשאסתמה מאובחנת לראשונה בגיל מבוגר, חשוב שהרופא יברר את ההיסטוריה הרפואית שלכם, כולל חומרים שאתם נחשפים אליהם בעבודה או בסביבת המגורים.

ביקורת וייעוץ רפואי: ד״ר מרב בן אברהם, מומחית ברפואת משפחה וברפואת ריאות